מהו אימון אינטגרטיבי לילדים ונוער/ מתוך האתר www.kidcoach.co.il

 מהו אימון ילדים ונוער בשיטת האימון האינטגרטיבי.
המאמר לקוח מתוך האתר kidcoach.co.il .בו מתוארת שיטת האימון האינטגרטיבי אשר פותחה ע"י רינה כורש. במאמר זה מפורטת תפיסת העולם של השיטה בצורה הכי אמיתית ונכונה ולכן בחרתי לפרסם אותה כמות שהיא. אשמח לשמוע את תגובותיכם/שאלותיכם בנושא
שירית

ילדים מגיעים לאימון ממגוון של סיבות, שאת כולם אפשר לסכם במשפט אחד: משהו, באחד מעולמותיו של הילד, מתסכל או לא משביע רצון.

ילד יכול לבוא לאימון בגלל בעיה בעולם התחושה הפנימית שלו. מפני שהוא זועף, אדיש, עייף, עצוב או פוחד.

הוא יכול לבוא לאימון בגלל קושי בתחום המשפחתי: הוא רב עם אחיו, תלוי מאוד בהוריו ו"נדבק" אליהם, לא משתף פעולה.

הוא יכול לבוא לאימון בגלל בעיה בלימודים: היא אינו מרוכז, לא מאורגן, לא מכין שיעורי בית, לא מצליח במבחנים או מוציא ציונים שהם באופן ברור מתחת ליכולתי.

ופעמים רבות הוא יבוא בגלל בעיות בעולם החברתי: אין לו חברים, הוא אינו יודע איך לרכוש חברים או מה לעשות איתם. הוא רב הרבה עם ילדים אחרים וכד'.

כל אחד מאלה הוא למעשה הייצוג החיצוני של חוסר איזון באחד מה"קודקדים" עליהם מבוסס האימון האינטגרטיבי. ששת הקודקודים הללו הם:

כונה – שדה אפשרויות רחב שבו מתחילים לזרוע זרעים בתודעה, והזרעים הללו מתחילים להתגשם ברמת המציאות

שכל – יכולת למידה, קליטה, פירוק, מעורבות בחומר הלימודים, הבנת תהליכים מובנים, יכולת ביצוע. כל אלה שייכים לעולם השכל של הילד. קושי באחד מהם יגרום לקשיים רבים.

רגש – היכולת להיות מחובר לרגשות, לבטא אותם ולווסת אותם. תחושת הגוף – המחוברת ישירות לעולם הרגש. כל אלה עשויים להיות קשים או בלתי ברורים לילדים מסוימים, ושוב, קושי קטן בתחום הזה יכול לגרום לקשיים רבים בתחומים שונים.

מחשבה – זהו בעצם תחום התקשורת בין העולם הפנימי שלי לבין העולם החיצוני שלי. האם אני מפחיד את עצמי, מדכא את עצמי, יורד על עצמי או מבקר את עצמי עד כדי שיתוק. בתחום הזה לומד הילד להבחין במחשבות שיש לו על עצמו, על אחרים ועל החיים ולנהל את המחשבות הללו באופן פעיל. שינוי בתוכן המחשבתי גורם באופן מיידי לשנוי ביכולת, במוטיבציה, בשמחה, במצב הרוח ובאופן הפעולה ומכאן משפיע מיד גם על התוצאות.

דיבור – זהו בעצם תחום המקביל למחשבה – אלא שבניגוד למחשבות המנוהלות "בתוך" הראש, הדיבור מתנהל החוצה. בתחום הזה אנחנו בוחנים את הקשר בין אופן הדיבור שלי לבין התוצאות שאני משיג ואיך זה משפיע על רמת הקשר והחיבור שלי עם הסובבים אותי: הורים, אחים, חברים, מורים וכד'.

מעשה – סוף מעשה במחשבה תחילה, אבל אחרי שטיפלנו במחשבות ובדיבור, אנחנו מתרגלים גם עשייה: תכנון, ניהול נכון של הזמן, פירוק פעולות מורכבות לצעדים פשוטים ורכישת מיומנויות. החל מהתמודדות עם חומר לימודי ודרך עזרה בבית, סדר בחפצים שלי, יצירת קשר עם חברים בסביבתי וכד'.

תפיסת העולם הבסיסית שמוקנית במהלך האימון האינטגרטיבי הוא שאנחנו גורם בעולם שלנו – ולא תוצאה. אם עד היום התרגלנו לחשוב שאנחנו כאלה וכאלה בגלל כל מיני דברים שקורים בחוץ, באימון אנחנו לומדים שכאשר אנחנו משנים את מה שקורה אצלנו בפנים, ברמת התוצאה, המחשבה והדיבור הפנימי – תהיה לך השלכה גם על העולם שבחוץ.

באימון לומד הילד שיש לו שדה רחב של אפשרויות אליהן אין הוא מודע. ברגע שהוא מתחיל להתכוון, לנהל את מחשבותיו ולבחור איך להרגיש, הוא מגלה שבעצם הוא מצויד ביכולת-על שממש מחוללת קסמים בסביבתו.

היופי באימון האינטגרטיבי הינו שאימון בתחום אחד בחיי הילד – משפיע באורח פלא גם על התחומים האחרים בחייו. פעמים רבות ילד שבא להתאמן בגלל מצב בלימודים – יחווה שיפור גם בתחום החברתי ולהיפך.

התנאי הראשון כדי להיות למאמן לילדים ונוער – הוא אהבה ליצורים "נמוכי הקומה" הללו. ילדים בימינו חשופים ללחצים, לביקורת, שיפוטים, וספוגים בתחושה מתמדת שהם "לא מספיק" משהו. המפגש עם המאמן אמור להעביר תחושה אחרת לחלוטין. לפני המפגש, המאמן ממש עושה עבודה כדי להתמלא אהבה לילד שאמור להגיע. האהבה הזו היא השמן שעליו נעים גלגלי האימון. בלעדיו – זה לא יקרה.

כמובן שרקע כלשהו בעבודה עם ילדים ו/או בעבודה טיפולית או אימונית. יכול להיות לעזר רב. בין אם זה רקע בחינוך, ובין אם רקע באימון, בפסיכולוגיה או בכל כיוון אחר. אבל התנאי ההכרחי הוא לאהוב אותם.

המאמן הוא זה שיוצר את האווירה בחדר האימון. מלבד העובדה אותה כבר ציינו, שהוא חייב להיות מסוגל לאהוב את הילד (לאהוב כפעולה אקטיבית ממש: לחייך אליו, להעצים אותו, לחזק אותו, להשפיע עליו מחמאות ודברי חיבה. אבל גם לאהוב אותו מבפנים, מהלב, כאילו הילד הזה הוא שלי. כאילו הילד הזה הוא אני) המאמן חייב להיות גם מחובר בעצמו לנקודת המבט שרואה את היש, את החסד. את אין סוף האפשרויות. רק מאמן שמחזיק בנקודת המבט הזו בעצמו יוכל להעביר אתה בצורה מעצימה לילד וגם להוריו.

האימון נעשה עם הילד עצמו, אבל יש לזכור שההורים הם חלק בלתי נפרד מן התהליך. קודם כל, מפני שהם בעצם הלקוח, ושנית, משום שההורים הם דמויות משמעותיות בחייו של הילד. כדי שהילד ילמד להאמין בעצמו ולהעצים את עצמו – רצוי מאוד שההורים ילמדו גם הם להעצים את הילד ולהאמין בו. לכן, ההורים מוזמנים להיות נוכחים בחלק מן המפגש הראשון – כדי לשמוע יחד עם הילד על ה"אני מאמין" של האימון. לאורך האימון אנחנו שומרים איתם על קשר, מעדכנים אותם בהצלחות של הילד ומזמינים אותם לשים דגשים על העצמתו בתחומים שונים, בהתאם להתקדמות האימון.

האימון מועבר אמנם לילד, על תכנים הקשורים לעולמות הילדות שלו. אבל יש לזכור שמדובר כאן בכלים לכל החיים. ילד שרכש את הכלים הללו בגיל צעיר, ידע להשתמש בהם גם כבוגר, אבל בעיקר יזכור באופן שאינו משתכח שיש לו כוחות ושהכל אפשרי, נכס שהוא בעל ערך לכל אדם באשר הוא.