כיום כאשר העולם הפך ל"כפר גלובלי", גם האינפורמציה שאיננו רוצים שתעבור לילדנו, מגיעה אליהם ללא הפסקה. הילדים חוקרים, שואלים שאלות קשות על החיים,שאלות שמטרידות אותם ביום יום, הם לוקחים את המידע ברצינות גמורה! החשיפה אדירה ולא תמיד הילדים הרכים והתמימים יודעים איך "לאכול" את המידע המוצג לפניהם ולהתמודד עימו. כך שלגדול ולגדל ילדים מהווה אתגר קשה במיוחד עבור כולנו.
באחד הימים בתי בת השש חזרה מבית הספר ושאלה אותי בשיא הכנות והכוונה: "אימא, גלעד שליט יחזור? זה ממש הטריד אותה והיא חזרה על השאלה מס פעמים במשך אותו יום. אני מצידי ניסיתי להניא אותה מהדאגה שניכרה במבטה ובנימת קולה, לא רציתי שדבר כזה יטריד את מוחה הצעיר והתמים.
רציתי לתת לה פתרון על מנת להקל עליה. מאחר והילדים של היום חכמים ומתוחכמים במיוחד,ידעתי שלא אוכל לפטור אותה בתשובה לא מספקת והתלבטתי בתגובתי.
במקרים רבים הדמיון הוא הכלי היעיל ביותר להפגת מתחים, וילדים, אצלם הדמיון מפותח ולא מסונן, יודעים לעשות זאת בטבעיות ונהנים מהדרך הנעימה שמוצעת להם.
תמיד כדי להציע לילדים תחילה לנשום כדי להירגע- לקחת אויר למלא את חלל הבטן ולשחרר. טכניקה זו שחוזרת מס פעמים מביאה לרגיעה ואיזון.
לכולנו יש כוח פנימי, עוצמה חבויה. לא תמיד אנחנו מגלים אותה ויודעים על קיומה.
במקרים של חוסר בטחון, בעיות חברתיות, בעיות ריכוז אצל ילדים ועוד, ניתן לטפל בקושי בעזרת גילוי הכוח הפנימי הטמון בתוכנו.
מילת המפתח היא -עוצמה- זוהי התגלית החשובה ביותר עבור הילד. העוצמה נותנת לילד בטחון,כוח, פתרון שנובע, שבא ממנו והמסר הוא שיש לו חוזק שהוא יכול להשתמש בו! משהו בתוכו, שלו, לא מבחוץ, לא מאדם אחר, זה משהו שקיים בו תמיד והוא רק צריך לדעת להפעיל אותו. המתנה הזו היא ההתחלה ומשם הכל זורם.
עלינו ההורים להזכיר לילד כשקשה לו על העוצמה הפנימית שלו. חשוב להבהיר שלא מדובר בכוח פיזי אלא בכוח פנימי שאפשר לחוש אותו ע"י זרימת האנרגיה בתוך הגוף. ישנם מס תרגילים כדי לחוש את האנרגיה, אחד מהם פשוט ביותר:
פרשו את שתי כפות ידיכם והתחילו להניע אותם מעלה ומטה כשגב כף היד פונה לכוון הרצפה. עשו תנועות של ג'אגלינג ואז שנו את כוון כפות הידיים שיפנו זו אל זו ויצרו מעין כדור דמיוני, דמיינו כדור בידיכם, לא להפסיק להזיז את כפות הידיים אחורה וקדימה.
האם אתם חשים באנרגיה? זוהי העוצמה שבגוף והיא לגמרי שלנו, למה שלא נשתמש בה?
באחד הימים בתי בת השש חזרה מבית הספר ושאלה אותי בשיא הכנות והכוונה: "אימא, גלעד שליט יחזור? זה ממש הטריד אותה והיא חזרה על השאלה מס פעמים במשך אותו יום. אני מצידי ניסיתי להניא אותה מהדאגה שניכרה במבטה ובנימת קולה, לא רציתי שדבר כזה יטריד את מוחה הצעיר והתמים.
רציתי לתת לה פתרון על מנת להקל עליה. מאחר והילדים של היום חכמים ומתוחכמים במיוחד,ידעתי שלא אוכל לפטור אותה בתשובה לא מספקת והתלבטתי בתגובתי.
במקרים רבים הדמיון הוא הכלי היעיל ביותר להפגת מתחים, וילדים, אצלם הדמיון מפותח ולא מסונן, יודעים לעשות זאת בטבעיות ונהנים מהדרך הנעימה שמוצעת להם.
תמיד כדי להציע לילדים תחילה לנשום כדי להירגע- לקחת אויר למלא את חלל הבטן ולשחרר. טכניקה זו שחוזרת מס פעמים מביאה לרגיעה ואיזון.
לכולנו יש כוח פנימי, עוצמה חבויה. לא תמיד אנחנו מגלים אותה ויודעים על קיומה.
במקרים של חוסר בטחון, בעיות חברתיות, בעיות ריכוז אצל ילדים ועוד, ניתן לטפל בקושי בעזרת גילוי הכוח הפנימי הטמון בתוכנו.
מילת המפתח היא -עוצמה- זוהי התגלית החשובה ביותר עבור הילד. העוצמה נותנת לילד בטחון,כוח, פתרון שנובע, שבא ממנו והמסר הוא שיש לו חוזק שהוא יכול להשתמש בו! משהו בתוכו, שלו, לא מבחוץ, לא מאדם אחר, זה משהו שקיים בו תמיד והוא רק צריך לדעת להפעיל אותו. המתנה הזו היא ההתחלה ומשם הכל זורם.
עלינו ההורים להזכיר לילד כשקשה לו על העוצמה הפנימית שלו. חשוב להבהיר שלא מדובר בכוח פיזי אלא בכוח פנימי שאפשר לחוש אותו ע"י זרימת האנרגיה בתוך הגוף. ישנם מס תרגילים כדי לחוש את האנרגיה, אחד מהם פשוט ביותר:
פרשו את שתי כפות ידיכם והתחילו להניע אותם מעלה ומטה כשגב כף היד פונה לכוון הרצפה. עשו תנועות של ג'אגלינג ואז שנו את כוון כפות הידיים שיפנו זו אל זו ויצרו מעין כדור דמיוני, דמיינו כדור בידיכם, לא להפסיק להזיז את כפות הידיים אחורה וקדימה.
האם אתם חשים באנרגיה? זוהי העוצמה שבגוף והיא לגמרי שלנו, למה שלא נשתמש בה?
רשומות
