את המכתב הזה מצאתי באתר "מהות החיים" בזמן שחיפשתי פעילות חדשה ומעצימה לקבוצת ילדים שאני עובדת איתה. החלטתי לפרסם אותו כאן בבלוג שלי. החלק הקל הוא לקרוא, המטרה היא- ליישם.
אנחנו חיים בתקופה של שינוי, של מודעות נרחבת של יצירה חדשה, תקופה שבה אנחנו יכולים ליצור מקום טוב יותר עבורנו ועבור ילדנו, אך לפני שינוי מעשי עלינו קודם כל להתחיל בשינוי האמיתי, שינוי החשיבה שלנו. בדרך המוצעת כאן, תתחילו לראות את התייחסותכם הכנה לדברים הפשוטים בחיים, לדברים היומיומיים, הכל כך מובנים מאליהם רק בדרך ההודיה תוכלו להבין את הערך האמיתי שלהם.
בהצלחה!
מכתב הודיה לחיים
נסו לכתוב מכתב תודה על כל הדברים המבורכים בחייכם. מנסיון, כשמתחילים קשה להפסיק...:-)
אמודה מאי היבן- תרגום מאנגלית: איילת שוורץ 05/04/2009
כמה חבל שלמילה הודיה מתלוות לפעמים גם משמעויות עם מטען מוסרי. אני זוכרת שכשהייתי ילדה אבא שלי היה אומר לי ברוגז, שאני חייבת להיות אסירת תודה על המזון שבצלחת שלי. אבל השיטה שלו לא הצליחה: היא רק גרמה לי להרגיש אשמה על זה שאני מקבלת יותר מאשר מקבלים הרבה ילדים עניים ורעבים ברחבי העולם.
הודיה אמיתית היא הערכה עמוקה מכל הלב כלפי כל מה שיש לחיים להציע. היא הוקרה על הרגע הזה בדיוק כמו שהוא הודיה היא משהו שצריך להתאמן עליו ולתרגל אותו: בדרך כלל זה לא קורה בקלות בגלל הרגלי ישנים שכוללים תלונות והרגשה כאילו "משהו לא בסדר", כשלמעשה, כל צעד שאנו עושים, כל נשימה שאנו נושמים, היכולת לשמוע את צליל צחוקם של ילדים שבא ממרחק, היכולת לראות את העולם באמצעות העיניים שלנו, כל מחשבה, כל תחושה... כל הדברים שאנחנו יכולים לחוש במלואם הם מתנות של ממש.
אפשר לקחת את העניין בצעדים קטנים, ובכל פעם לתרגל קצת, כשקודם כל אנחנו מתמקדים בדברים הקטנים של היום יום. למשל, בדרך לעבודה או בזמן ההמתנה לאוטובוס בתחנה, נסו לחשוב כמה רגעים על דברים שאתם יכולים להודות עליהם... הם יכולים להיות דברים ממש פשוטים כמו החמימות הנעימה של קרני השמש על העור או ריח טוב של פרחים... ואם זה סתם בוקר אפרפר ושגרתי של עוד יום של עבודה, אולי תוכלו להתבונן בגופכם ולהתייחס גם אליו כאל מתנה, רק בגלל העובדה שהוא יכול לקחת אתכם ממקום למקום, או אפילו האוויר עצמו שאתם נושמים, או השמים שנמצאים מעל לראשכם. גם כשכל מה שסביבכם נראה עצוב וקשה, תמיד יהיה משהו שניתן להודות עליו!
אנחנו חיים בתקופה של שינוי, של מודעות נרחבת של יצירה חדשה, תקופה שבה אנחנו יכולים ליצור מקום טוב יותר עבורנו ועבור ילדנו, אך לפני שינוי מעשי עלינו קודם כל להתחיל בשינוי האמיתי, שינוי החשיבה שלנו. בדרך המוצעת כאן, תתחילו לראות את התייחסותכם הכנה לדברים הפשוטים בחיים, לדברים היומיומיים, הכל כך מובנים מאליהם רק בדרך ההודיה תוכלו להבין את הערך האמיתי שלהם.
בהצלחה!
מכתב הודיה לחיים
נסו לכתוב מכתב תודה על כל הדברים המבורכים בחייכם. מנסיון, כשמתחילים קשה להפסיק...:-)
אמודה מאי היבן- תרגום מאנגלית: איילת שוורץ 05/04/2009
כמה חבל שלמילה הודיה מתלוות לפעמים גם משמעויות עם מטען מוסרי. אני זוכרת שכשהייתי ילדה אבא שלי היה אומר לי ברוגז, שאני חייבת להיות אסירת תודה על המזון שבצלחת שלי. אבל השיטה שלו לא הצליחה: היא רק גרמה לי להרגיש אשמה על זה שאני מקבלת יותר מאשר מקבלים הרבה ילדים עניים ורעבים ברחבי העולם.
הודיה אמיתית היא הערכה עמוקה מכל הלב כלפי כל מה שיש לחיים להציע. היא הוקרה על הרגע הזה בדיוק כמו שהוא הודיה היא משהו שצריך להתאמן עליו ולתרגל אותו: בדרך כלל זה לא קורה בקלות בגלל הרגלי ישנים שכוללים תלונות והרגשה כאילו "משהו לא בסדר", כשלמעשה, כל צעד שאנו עושים, כל נשימה שאנו נושמים, היכולת לשמוע את צליל צחוקם של ילדים שבא ממרחק, היכולת לראות את העולם באמצעות העיניים שלנו, כל מחשבה, כל תחושה... כל הדברים שאנחנו יכולים לחוש במלואם הם מתנות של ממש.
אפשר לקחת את העניין בצעדים קטנים, ובכל פעם לתרגל קצת, כשקודם כל אנחנו מתמקדים בדברים הקטנים של היום יום. למשל, בדרך לעבודה או בזמן ההמתנה לאוטובוס בתחנה, נסו לחשוב כמה רגעים על דברים שאתם יכולים להודות עליהם... הם יכולים להיות דברים ממש פשוטים כמו החמימות הנעימה של קרני השמש על העור או ריח טוב של פרחים... ואם זה סתם בוקר אפרפר ושגרתי של עוד יום של עבודה, אולי תוכלו להתבונן בגופכם ולהתייחס גם אליו כאל מתנה, רק בגלל העובדה שהוא יכול לקחת אתכם ממקום למקום, או אפילו האוויר עצמו שאתם נושמים, או השמים שנמצאים מעל לראשכם. גם כשכל מה שסביבכם נראה עצוב וקשה, תמיד יהיה משהו שניתן להודות עליו!
אם תחפשו מספיק עמוק בתוך עצמכם פנימה, ותמצאו מקום לקבל בפתיחות ובכנות את הרגע הזה בדיוק כמו שהוא, תוכלו בסופו של דבר לגלות ולהרגיש את הקסם הנפלא של החיים האלה. כשזה יקרה, תרגישו גם את ההודיה שתעלה בכם בגלים נפלאים ומבורכים.
ככל שתתרגלו יותר לחיות מתוך הודיה, כך יתמלאו חייכם בשמחה...והשמחה תמגנט אליכם דברים טובים.
כשאתם מודים בהווה על הדברים הקטנים, אז הדברים הגדולים יבואו בזמן שלהם... לכתוב מכתב הודיה למציאות.
אני מזמינה אתכם לנסות את התרגיל הבא ולכתוב "מכתב הודיה למציאות..." הכי טוב לעשות את זה כשאין מגבלה של זמן...
פשוט הרשו לעצמכם ליהנות מהעניין כל עוד הוא נמשך : נתקו את הטלפון, דאגו מראש לכך שאף אחד לא יפריע לכם ואפילו השמיעו מוסיקת רקע מרגיעה. קחו דף נייר וכתבו בכותרת: מציאות יקרה, אני מודה לך על..."
עכשיו, פשוט הניחו לעצמכם לרשום כל מה שבא, בלי קשר לכמה חסר ערך הוא נשמע לכם – אל תצנזרו כלום, תנו לדברים לזרום בחופשיות מהמיינד שלכם ומליבכם. אתם יכולים לכלול דברים חומריים כמו הבגדים שלכם, הבית שלכם, האוכל שלכם וכו', אפשר לכלול גם אנשים שאתם מכירים, ואפילו התנסויות שעברתם. כתבו כל מה שאתם חושבים ונסו לכלול כמה שיותר פרטים.
אתם תגלו שזיכרונות מאירועים ומדברים שקרו בעבר יצוצו על פני השטח...חלקם יהיו שמחים ונעימים וחלקם כואבים, אבל אתם תגלו שאפשר לראות אותם בצורה שונה. המשיכו להתבונן בחייכם העכשוויים ובעבר שלכם ואולי גם בעתיד שלכם...הסתכלו על הדברים הקטנים והעל הדברים הגדולים, על הגשמיים ועל הרוחניים. אין כאן שום מגבלות...המשיכו באופן הזה עד שתרגישו שאתם עומדים להתפוצץ, עד שתרגישו מלאים, גדושים ומוצפים בהוקרה ובהערכה על הפלא הזה של החיים!
כשתרגישו שמיציתם לגמרי את כתיבת המכתב, פשוט שימו אותו בצד והמשיכו בשגרה היומיומית שלכם...שימו לב לכך שייתכן ויהיה שינוי באופן שבו אתם חווים את החוויות שלכם, ובהילה של אהבה שתעטוף את המציאות הפנימית וגם את המציאות החיצונית שלכם ...
רשומות
שירית יקרה שלי,
השבמחקכל כך נהניתי לקרוא! אני הולכת לאמץ את העצות הללו ולעדכן אותך כמובן!
דברי אתי... נשיקות... ושבוע נפלא!
נורית.